כך תמנעו מתגובות אלרגיות קשות ומסכנות חיים

החשש הגדול ביותר של הורים לילדים עם אלרגיות מסכנות חיים למזון הוא החשש
מ”תאונות” ומחשיפה אקראית לאלרגן.

מדי שנה קורים בישראל שני אסונות בממוצע, דווקא במגזר החרדי, שנובעים מחשיפה לא מודעת של
אלרגיים למזון – למזון אליו הם רגישים.
הסיבה לכך היא חוסר הבנה ובעיקר חוסר בידע בנושא של סימון אלרגנים על מוצרי מזון ומשמעות האזהרה “עלול להכיל עקבות מזעריים של האלרגן”. אסונות אלו ניתנים למניעה
בקלות
, אם רק נשים לב למספר כללי בטיחות חשובים:

עשרה כללי
בטיחות חשובים שיעזרו לכם להימנע מתגובות אלרגיות מיותרות וממצבים מסכני -חיים

כלל ראשון:

אל תסתמכו על המילה “פרווה” – המילה “פרווה” נועדה אך ורק לצורכי כשרות והיא חסרת כל משמעות כאשר מדובר באלרגיה לחלב!
לצערנו, אנו חיים במדינה קטנה, בה לא משתלם לחברות המזון להשקיע כסף בהפרדת פסי
ייצור לפס חלבי ופס נפרד לפרווה (הפרדת פסי ייצור כרוכה בהוצאות רבות, זה לא נגמר
רק במכונות נפרדות, אלא מצריך גם חלל עבודה נוסף, צוות עובדים נוסף ועוד…), כאשר
הן יכולות לייצר את שניהם בפס ייצור אחד שחלק מהזמן משמש למוצרים החלביים, וחלק
מהזמן, לאחר ניקוי בהזרמת מים חמים או אוויר בלחץ, משמש למוצרים ש”הוכשרו
לפרווה”. מבחינה כשרותית זה תקין, בשל הכלל “בטל בשישים”, אבל מבחינת
האלרגיים מספיק שתישאר כמות מזערית כדי שזה ייגמר באסון! כמו כן, גם כאשר לא מופיע
בתיבת האלרגנים הסימון שהמוצר עלול להכיל חלב, אבל כתוב על האריזה שהמוצר “יוצר
על פס יצור חלבי שהוכשר לפרווה” – כדאי להיות חכמים ולהתייחס לזה כאל “עלול
להכיל”… שום כדור גלידה או ממתק לא שווה את הסיכון שבהימור על החיים של
הילדים שלנו.

כלל שני

       העדיפו תמיד מוצרי מזון ארוזים, מסומנים וסגורים, ואל תקנו מוצרים שנמכרים בתפזורת

(תבלינים, פיצוחים, פירות מיובשים,
סופגניות בחנוכה, בורקסים ושאר דברי מאפה ישירות מהמאפייה). כשאתם קונים בתפזורת,
אף אחד לא יכול לערוב לכם שהמוצר נקי מ”זיהומים צולבים”, שמשמעותם, שלמרות
שמוצר מזון מסוים אינו מכיל את האלרגן ברשימת המרכיבים שלו, בכל זאת יש בו עקבות
של האלרגן, שיכולים להגיע ממספר מקורות שונים, לדוגמא:

       מגע של ידיים לא נקיות של עובדים במפעל, שעוברים מפס יצור אחד לשני.

       פסי ייצור שממוקמים קרוב זה לזה, או אפילו רק נמצאים בחלל משותף, כך שחלקיקים מזעריים של האלרגנים נישאים באוויר ועוברים מפס ייצור אחד לשני.

       פסי ייצור משותפים (כמו למשל פס יצור חלבי שהוכשר לפרווה, או הפס שמייצר במבה בציפוי בוטנים, ומייצרים בו גם את הבמבה האדומה שמכילה רק תירס ולא אמורה להכיל בוטנים כחלק מהמתכון, אבל בגלל שהיא מיוצרת על אותו פס
כמו הבמבה הרגילה עכשיו היא “עלולה להכיל בוטנים” ואסורה לכל מי שאלרגי לבוטנים).

       מקור נוסף שממנו יכול להגיע זיהום צולב הוא מגע של המוצרים עם משטח מזוהם כאשר אורזים מוצרים מפסי יצור שונים באותה המכונה או על אותו המשטח.

המשמעות היא שגם המאפיות הן מחוץ לתחום למי שאלרגי: מספיק שהמאפים הונחו על משטח שעליו
הונחו לפני כן מאפים שהכילו את האלרגן, או שהשתמשו באותם מגשים לחימום, או באותו
הכלי כדי להוציא אותם מהטאבון או מהתנור… אלרגנים מסוימים מתפזרים ונישאים
באוויר (למשל אגוזים ובוטנים), או מועברים דרך ידיים של עובד שנגע קודם במוצר אחד
ואח”כ באחר.

גם בחנויות תבלינים / פירות מיובשים / פיצוחים, מספיק שנעשה שימוש באותה כף לכמה סוגי מזון,
שהחזירו אותה למקום אחר בטעות, או שנגעו בידיים חשופות כדי לטעום, כדי ליצור סיכון
של ממש. כמו כן, המיכלים ממילא עומדים לרוב בצמוד זה לזה, ואין מניעה שתכולתם תיגע
או תתערבב.

כלל שלישי

מנסיון
אישי מר – אל תאכלו בגלידריות. מספיק שמישהו פינק את עצמו בתוספת אגוזים / שקדים / סוכריות / בוטנים על הגלידה ובדרך
התעופף פירור או טפטפה טיפת חלב על המיכל של הסורבה או על גלידת הסויה, המוכר
השתמש באותה הכף או נגע בידיים לא נקיות… הסכנות הן אינסופיות.

כלל רביעי

הרגילו את ילדכם וגם את סביבתו, שילדכם אינו אוכל דברים שמישהו אחר אפה או בישל. גם אם
הכינו את זה “במיוחד בשבילו”, גם אם זה “פרווה”, גם אם הם
תמיד עושים כזה לבן של השכנה או לילד מהגן, שגם הוא “ממש אלרגי”, וזו
ממש לא בעיה בשבילם להכין. התשובה היא “לא”, ובאמת שאין כאן שום סיבה
להיעלב, או לקחת את זה באופן אישי. הסיבה היא חוסר המודעות של אנשים שאינם חיים את
האלרגיות ביומיום. יש כל כך הרבה מקומות שבהם אפשר ליפול מבלי שהם אפילו יהיו
מודעים לכך, וכשמדובר בחיים של הילדים שלנו – אנחנו לא לוקחים סיכון. זה יכול
לקרות מסביבת עבודה לא סטרילית, משטח או כלי שלא נשטף מספיק טוב או שנגע באלרגן, מידיים
לא נקיות, שימוש בחומרי גלם שאינם מסומנים באזהרות או שלא שמו לב שהם “עלולים
להכיל” – טעויות שנעשות לגמרי בתום לב.  

כלל חמישי

במוצרים מיובאים מחו”ל יש לבדוק תמיד גם את הכיתוב המקורי. קלפו תמיד את המדבקה והשוו בין האנגלית לתרגום לעברית. אתם עשויים לגלות שהכיתוב לא תמיד יהיה זהה!

כלל שישי

אל תניחו הנחות לא מבוססות: כמו “ברור שזה רק כיסוי מפני תביעות משפטיות.
מה כבר יכול להיות בשלוקים או בקרטיב? הרי זה רק מים עם תרכיז”… יכול וגם
קרה בעבר לא פעם שילדים עשו תגובות מאוד קשות לשלוקים(!) שהיו עלולים להכיל, ולעוד
אינסוף דברים שלא הייתם מעלים על דעתכם. כמו למשל מסטיק או סוכריות לקישוט העוגה.

כלל שביעי

אם יש ספק – אין ספק – מוצרים שאינם מסומנים באזהרות אלרגנים – לא צורכים, בלי לבדוק עם
היצרן
. מה המשמעות שאין על המוצר שום אזהרות אלרגנים?
האם זה אומר שהוא נקי ובטוח? חד משמעית, לא! בישראל אין תקנות שמחייבות את יצרני
המזון לסמן אלרגנים על המוצרים, ולכן החברות שכן מסמנות – עושות זאת בהתנדבות. יש
חברות גדולות ומוכרות שמקפידות לסמן אלרגנים ואפשר לסמוך עליהן, כמו שטראוס עלית,
אוסם וחברת מיה, ובהן, במידה ואין סימון אלרגנים, המשמעות היא בדרך כלל שהמוצר באמת
נקי מאלרגנים. אבל יש חברות שפשוט לא מסמנות – כי אין שום חוק שמחייב אותן – ואנחנו,
כאוכלוסיה אלרגית, לא יכולים לצרוך את המוצרים שלהן בלי להרים טלפון ליצרן ולבקש
לדבר עם טכנאי המזון או עם בקרת האיכות שלהם ולקבל מידע מהימן על תהליך הייצור,
אילו אלרגנים יש במפעל ובפס הייצור הספציפי ומה המוצר הזה עלול להכיל. ואם לא
הצלחתם לקבל תשובות ברורות? פשוט וותרו על המוצר!
 

כלל שמיני

בידקו תמיד את רשימת המרכיבים והאלרגנים, בכל קנייה ובכל פעם מחדש, גם אם זה מוצר שאתם צורכים
בשגרה.
פסי הייצור משתנים מעת לעת, בהתאם לשינויים
שקורים במפעל, עם הכנסת מוצר חדש, איחוד או הפרדה של פסי ייצור – והאזהרות משתנות
בהתאם. כך יכול להיות מוצר שצרכנו במשך כמה שנים ויום אחד פתאום צצות על האריזה
אזהרות חדשות. שימו לב, זה עלול להצביע על סיכון שלא היה קיים קודם.

כלל תשיעי

אל תסתמכו על כך שמוצר הוא “טבעוני”. העובדה
שהוא אינו מכיל חלב במרכיבים, לא אומרת שאין בו עקבות חלב וזיהומים משניים. בדיוק
כפי שהתווית “פרווה” לא מבטיחה שהמוצר נקי, כך גם האוכל הטבעוני.

כלל עשירי

חפשו את הסימון לאלרגנים לא רק במוצרי מזון, אלא גם
בשתייה (יש משקאות שמכילים אגוזים), בתרופות! בתכשירי קוסמטיקה: קרמים, סבונים, שמנים,
שמפו, איפור, צבעי גוף ועוד.

הכותבת,
מיה צור, מדריכת הורים מוסמכת לגיל הרך ולמתבגרים. אמא לשני מתבגרים שנולדו עם
אלרגיות מסכנות חיים למזון. עוסקת מזה למעלה מעשור בייעוץ וליווי למשפחות עם ילדים
אלרגיים למזון.

בתאריך
27.1.21, י”ד בשבט תשפ”א, בשעה 20.30 תתקיים הדרכה חינמית ומצילת חיים,
בנושא “שמירה על הילדים והימנעות מטעויות קריטיות ומסכנות חיים, שהרבה הורים
לילדים אלרגיים למזון עושים בלי לדעת…”.

ההדרכה
תתקיים בשידור חי דרך הזום ומותאמת למגזר הדתי והחרדי (אפשרות גם להאזנה טלפונית).

ההדרכה ללא עלות, אך מחייבת הרשמה מראש 

הקישור
חסום לך? שלחי מייל
maya@mayatzur.com או התקשרי 052-2641677 ואשמח
לרשום אותך.